הדרך שלי

תמיד סיקרן אותי להבין אנשים. כבר מגיל צעיר מצאתי את עצמי שואלת שאלות, מתבוננת באנשים ומנסה להבין מה עומד מאחורי ההתנהגות שלהם. היום אני מבינה שהסקרנות הזאת היא זו שהובילה אותי אל עולם הטיפול. נולדתי במולדובה ועליתי לישראל בגיל חמש. עוד לפני כן חוויתי אובדן משמעותי במשפחה. המעבר למדינה חדשה, לצד חוויות החיים שעיצבו אותי, לימדו אותי שלכל אדם יש סיפור, ושמאחורי כל התנהגות יש עולם שלם שלא תמיד רואים מבחוץ. עוד הרבה לפני שידעתי שאהיה מטפלת, גיליתי שאני אוהבת ללמד. כבר בילדות העברתי שיעורים פרטיים לילדים, ומה שהכי ריגש אותי היה לראות את הרגע שבו משהו מתחבר. היום אני מבינה שזו בדיוק התחושה שאני אוהבת גם בחדר הטיפול. הרגע שבו אדם מתחיל להבין את עצמו קצת יותר.
בהמשך למדתי פסיכולוגיה ובמשך שנים עבדתי בהייטק. עולם של חשיבה, נתונים ותהליכים. במקביל המשכתי לחפש דרך להבין לעומק את מה שמניע אותנו מבפנים. לאורך השנים החיים זימנו לי גם תקופות של אובדן, מחלה ומשברים, שהעמיקו עוד יותר את הבחירה שלי בדרך הזאת. כשהגעתי ללימודי פסיכותרפיה גופנית בגישת ביוסינתזה, הרגשתי שכל התחנות בדרך התחברו. פתאום היה מקום גם לחשיבה האנליטית שלי, גם לסקרנות, גם לאהבה ללמידה ולהוראה וגם לאמונה שהבנה עמוקה של עצמנו יכולה לשנות את הדרך שבה אנחנו פוגשים את החיים.
היום אני מלווה אנשים שמתמודדים עם עומס, משברי חיים, קשיים במערכות יחסים או תחושת תקיעות, ומבקשים ליצור קשר עמוק יותר עם עצמם. אני אוהבת לחקור יחד עם המטופלים שלי את מה שקורה להם. לשאול שאלות, לחבר בין הגוף, הרגש והסיפור האישי, ולעזור להם לזהות מה באמת שייך להם. מבחינתי, טיפול הוא מקום שבו לומדים להכיר את עצמנו קצת יותר בכל פעם. ככל שאנחנו מבינים את עצמנו טוב יותר, כך אנחנו מתחילים להרגיש אחרת.
מיכל אלוירה